נפש שקטה בגוף שקט –
ניקוי רעלים עם אומינה

עשיתי את ניקוי הרעלים של אומינה ולמדתי המון על הגוף ועל הנפש שלי. פוסט שיעשה לך ניקוי עם הפתעה של אומינה בסוף

בהחלטה של רגע, בסוף אפריל, הצטרפתי לבעלי לניקוי הרעלים של אומינה. הוא עשה את הניקוי הראשון לפני חצי שנה והרגיש מעולה, ועד הרגע האחרון לא ידעתי אם אני מצטרפת לזה.

רק השם הזה, “ניקוי רעלים”, הוציא ממני אנטי.

“רעלים? אני לא אוכלת רעל! אני לא מלוכלכת והגוף שלי לא צריך ניקוי” אמרתי לו.

וגם אומינה, אפילו הסאונד של השם שלה, וכל השאנטי-פאצ’ה-מאמא-פרדס-חנה הזה – מה לי ולזה (חוץ מזה שאני נשואה לאחד כזה, כן?).

וכתמיד, הסקרנות ניצחה את הספקנות.
אחרי שגיליתי שגם חברה מהיישוב ובעלה מצטרפים לניסיון הזה, שתיתי את המיץ הראשון של הבוקר הראשון.
אני כותבת על מה שקרה מאז כדי לשמר תובנות ולעשות לעצמי סדר בראש, וגם כדי לחלוק אותם עם מי שסקרנית לגבי זה או אם עברת את זה בעצמך.

כבר בהתחלה אני כותבת שאני לא מומחית בתזונה אבל מומחית לגוף שלי. כל מה ששיתפתי כאן קרה לי וייראה וירגיש אחרת אצל אחרות ואחרים. אני ממליצה על זה כאדם פרטי ולא כמקור מוסמך, שיהיה ברור.

לגוף סיבות משלו

הספר הזה, שיצא בשנת 1979, היה אחד הטקסטים המכוננים בחיי. מצאתי אותו בספרייתה של אמי, זכרונה לברכה.

כנראה סקרנות מינית של תחילת גיל ההתבגרות הביאה אותי לקרוא אותו סביב גיל 12. אחרי ההקדשות המסקרנות בפתיחה לא יכולתי שלא להמשיך.
בשנים האלו גילו שיש לי סקוליוזיס (עקמת), ואמא שלי שלחה אותי למטפלות בשיטת אלכסנדר ופלדנקרייז, שהיו טריות ומהפכניות בתחילת שנות השמונים. אני לא בטוחה שידעתי את זה אז – פשוט הלכתי לאן שאמרו לי. אבל בזכות הספר אני מודעת מגיל צעיר לחיבור הברור מאליו בין גוף לנפש.

לגוף סיבות משלו, בלוג רונית כפיר
פתיחת הספר עם החתימה של אמא שלי

בעמוד הפתיחה של הספר יש הקדשה מבריקה, שמתחילה לספר את מסעות השינוי של גיבוריו, ומדגימה שתרז ברתרה יודעת לזהות ולספר סיפור טוב:

“לגברת א’, עורכת דין ידועה, שאינה מבחינה בין תדמיתה העצמית לבין תדמיתה המקוצעית וחוששת פן תאבד לה סמכותה אם תאבד את הנוקשות בעורפה ואת הבעת התוקפנות שעל פניה.

לקצין ב’, אשר בגיל הפרישה הרגיש כי הוא מתנוון – למד לנשום, לשאת את ראשו (ולא את סנטרו) ברמה – וגבה בשלושה סנטימטרים.

לה’, בתולה וקדושה מעונה; במשך ארבעים שנה טענה שרצונה להיפטר מכריסה הבולטת כאילו היתה בחודש השמיני. בחיוך תמידי על שפתיה ובשיתוף-פעולה למראית-עין, היא מסרבת לעשות את התנועות שיולידו בה את המודעות העצמית”

כמה חכמה, כנות ואמפתיה יש באבחנות האלו!
האם אפשר לא להמשיך לקרוא ספר שמתחיל כך?
כן, כדי לספר סיפור מעולה את צריכה לדעת לזהות אותו אצל אחרים. הספר בנוי ממקרים של מטופלים שלה, התובנות שלה והשינויים שחלו באנשים האלו בעקבות מה שהיא מכנה “אנטי התעמלות”. אני זוכרת רבים מהקייס סטאדיז שלה גם היום, כמעט ארבעים שנה אחרי.

ראו את פסקת הפתיחה של הקדמת הספר: “גופך, הבית שאינך גר בו”. אני מרשה לעצמי לשנות את הגוף מזכר לנקבה, כי איני יכולה כבר לראות טקסטים שלא פונים אלי וחשוב לי לפנות בעיקר לנשים שקוראות כאן (ותסלח לי המתרגמת הנפלאה וחברתי עטרה אופק):

“בדיוק במקום שאת נמצאת בו, ברגע זה ממש, יש בית הנושא את שמך.
את היא בעליו היחידי. אולם לפני זמן רב מאד איבדת את המפתחות; על כך נשארת מחוצה לו.
את מכירה רק את מראהו החיצוני. אינך מתגוררת בתוכו.
בית זה, מקום המחבוא של זכרונותיך העמוקים, המודחקים ביותר, הוא גופך”.

לא היינו משפחה פיסית מאד וכלל לא ספורטיבית. ועדיין, תמיד אכלנו ארוחות בריאות ומסודרות, שהנושא שלהן מעולם לא היה האוכל כי אם הישיבה המשותפת. ההתעסקות בגוף, אם היתה כזו, לא נסבה על מראה חיצוני.

גם במסגרת העבודה שלי בתקשורת בין אנשים אני מסוקרנת משפת גוף של אנשים, ומהיחס שלהם לגופם שלהם. והנה בניקוי הזה למדתי כמה דברים חדשים על הנפש ועל הגוף שלי.

ניקוי רעלים אומינה רונית כפיר
לגוף סיבות משלו. לדעתי יש אותו רק בחנויות ספרים משומשים

אז מה זה הניקוי הזה שעשיתי?

עם ההבנה שהגוף הוא הבית, ראוי שנתייחס יותר לדלק שאנחנו מכניסות אליו. אני אוכלת בריא במובן של יחסית מסודר ולא המון ג’אנק או דברים לא בריאים, אבל הייתי סקרנית לראות את הגוף מתפקד עם הדלק האיכותי ביותר.
מדובר בעשרה ימים של אכילה בריאה, שמחולקים לשלושה חלקים:

  • 3 ימים של הכנה לכניסה לניקוי העמוק
  • 5 ימים של ניקוי עמוק
  • 2 ימים של יציאה מניקוי עמוק

מה זה אומר?

שביומיים הראשונים התחלנו גמילה חדה מכל מה שאנחנו מכורים אליו: בעיקר קפאין וסוכר. התפריט טבעוני, ומורכב בעיקר מירקות, קצת פירות ואגוזים ואפס פחמימות ריקות. ביום אחד זונחים את כל ההתמכרויות. כן, זה קשה. בקבוצה של אומינה רבים שיתפו בכאבים שלהם בימים האלו. לי היה כאב ראש פסיכי שלווה בבחילה קשה. למזלי זה עבר לי אחרי יום וחצי. 

דווקא כאב הראש הזה הבהיר לי עד כמה עמוקה ההתמכרות שלי, וגרם לי לרצות להתמיד יותר. שתיתי לפני כן בערך 3 כוסות נסקפה ביום וכוס אחת של אספרסו. הייתי ממליצה להתחיל להוריד כמויות לפני.

בחמשת ימי הניקוי העמוק לא לועסים. שותים שייק ירוק (וטעים!) בבוקר, מרק ירוק (ועצוב) בצהריים והמון תה בערב. בין לבין שותים המון. בתחילת הניקוי רכשנו ערכה מאומינה שהיה בה תה ותוספים לשייקים ובקבוק תה מהמם.

ביומיים של היציאה חוזרים פחות או יותר לתפריט הכניסה. אבל מה שמעניין הוא מה שקרה בין לבין.

דממה בחדר הכי רועש בבית

בבוקר היום השלישי קמתי עם דממה בבטן. הדימוי שחשבתי עליו היה של חדר אחד, שעד עכשיו בקע ממנו כזה רעש, שאי אפשר היה לשמוע שום דבר שנאמר בחדרים האחרים בבית. אולי בגלל עיצוב הפנים ואולי בגלל הדימוי של ברתרה.

ולפתע, העובדה שהבטן היתה שקטה לגמרי איפשרה לי לשמוע צלילים אחרים משאר חדרי הבית. זה התחיל בגרון ועבר לריאות ולסרעפת: האויר מחליק בגרון, הסרעפת נעה בקלות בלי המשקל המיותר של הבטן שמושך אותה למטה. הנשימה מרגישה אחרת.

כשהעיסוק התמידי באוכל ובבטן נפסק, לתודעה יש זמן להתמקד בדברים אחרים, כמו הנשימה. כמו מחשבות.

דיאטת ירוקים. אומינה רונית כפיר
ירוק בבטן שמח בלב

אבל זה לא המון התעסקות? השקט המנטאלי שבמסגרת מוכנה מראש

עוד גילוי, שידעתי עליו מבחינה שכלית ורגשית, אבל נחווה אחרת לגמרי כשאשכרה חייתי על פיו, הוא השלווה שהמסגרת מאפשרת.

עם תחילת הניקוי קיבלנו חוברת מתכונים מאומינה: ידענו בכל יום בדיוק מה נאכל ובאילו שעות.

זו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני עושה דיאטה: מלבד ההימנעות שלי ממאכלי חלב וצום בימי כיפור, מעולם לא אכלתי על פי תכנית מסודרת.
חששתי, שהאיסורים וה”התעסקות” יהיו החלק הכי קשה אבל זה התברר לא רק כחלק הכי פשוט, אלא גם כחלק שאני משתדלת לאמץ לחיי עכשיו ומקווה מאד שאצליח: מסגרת מסודרת וידועה מראש של שעות ושל תכנים.

הידיעה, שאני אוכלת בעשר, אחת, ארבע ושבע (ובין לבין שותה המון ורק דברים מסוימים) הרגישה כאילו פינו לי שלושים אחוז מהמוח. אותו חלק ששואל: וואי, כבר שתיים! מה נאכל היום? מה יש בבית? מה נכין?

לא מעט חברות שאלו אותי על “ההתעסקות”. אבל מה שהבנתי הוא, עד כמה באוכל הרגיל שלנו אנחנו מתעסקות כל הזמן: אנחנו פשוט רגילות לזה: קונות-מבשלות-אוכלות.
עומדות בסופר ותוהות מה נבשל היום.

אני כל כך רגילה להוביל: גם את העסק וגם בבית – להחליט, ליזום, לעשות – שעשרת הימים האלו, בהם פשוט עשיתי מה שכתוב לי לעשות היו פשוט תענוג.

הצטיידנו מראש ברוב המצרכים, ידענו מה אנחנו אוכלים בכל יום ובכל שעה, וכל התעסקות בזה פשוט נעלמה.

אני יודעת ש”גיליתי את אמריקה” – כדי להימנע מאכילה רגשית או אוטומטית צריך הרגלים טובים. אבל וואלה – ההרגשה היתה כל כך טובה, שאפילו לא הזיז לי מה הילדים אוכלים אחרי כמה ימים, או מה אני לא אוכלת. 

ואיך זה מרגיש בגוף?

בלינק הזה תוכלו לראות את אומינה מסבירה על היתרונות של הניקוי הזה. מלבד השקט של הבטן, הנה עוד כמה דברים נפלאים שקרו או שהרגשתי. אני לא יודעת אם כולם קשורים לשינוי בתזונה, אבל אין לי סיבה להאמין שלא:

  • שנת לילה רציפה ועמוקה
  • יקיצה טבעית בשעה מוקדמת, בלי עייפות במשך כל היום
  • הבחנה במתיקות עדינה יותר, אחרי שנגמלים ממתוק
  • קלילות וצלילות מחשבתית וגופנית
  • מודעות להרגלים אוטומטיים
  • ותקשיבו - נעלמו לי גלי החום!

בהתחלה לא ידעתי אם גלי החום שלי, שהתחילו כחודשיים לפני ניקוי הרעלים (כשבוע לפני תחילת הסגר של הקורונה), נעלמו בגלל השינוי התזונתי. אבל בשבועות שאחרי, הרגשתי איך הם חוזרים לי טיפה כשאכלתי דברים שונים – בעיקר פחמימות ריקות. אני ממשיכה לבדוק ולבחון את הדבר הזה, וברור לי שזה משפיע אחרת על כל אישה.

אומינה - מלכת שנטי ומלכה עסקית

תוך כדי התהליך, התוודעתי טיפה לאומינה. אחד הדברים שאני הכי מעריכה אצלה הוא דווקא מקום שרבות מאיתנו חוות כהתנגשות – בין ה”שליחות” לבין הרווחיות.

גם אני מוצאת את עצמי חושבת על זה וגם בקהילה שלי זה נושא שעולה לא מעט – כאילו יש דיסוננס בין העובדה שאני פועלת מתוך תחושת שליחות לבין זה שאני גובה על זה כסף. 

ובכן, כשאני מביטה בזה מבחוץ אצל אומינה זה נראה לי לגמרי הגיוני. ונראה שגם אצלה זה חי ביחד בשלום גמור, מכאן היחס שלי אליה: היא לגמרי נושאת דגל של שליחות של חיים בריאים ומיטיבים. ועדיין היא מרוויחה מזה ובנתה לעצמה משהו שלפחות מבחוץ נראה כמו מערך עסקי ושיווקי מרתק.

את הערכה שלה רכשנו מראש, ואפילו בקורונה היא הגיעה בזמן עם בקבוק תה מקסים ושלוש צנצנות של חליטה ותוספים שלה. אחרי התכנית היא מציעה לנו לרכוש ממנה חוברות מתכונים, ספרים או מוצרים רבים אחרים. יש לה חנות שופעת כל טוב ושלל מוצרים, ואפשר לעשות אצלה ניקוי רעלים בכל מיני מתכונות, כולל ייעוץ אישי.

הצום הזה, שהיא עושה פעם בחצי שנה בחינם לכל מי שרוצה להצטרף, הוא שיווק מעולה. אלפים הצטרפו אליו הפעם.

אומינה. לא חייבות להיות שנטי כדי שזה יצליח
אומינה. מדברת גם למי שלא שנטי, שווה לך להכיר

ניקוי רעלים יותר קל ביחד

מה שאומינה כנראה הבינה הוא, שקל יותר לעשות את השינוי הזה כשאת לא לבד. לא רק שדני ואני עברו את התהליך הזה ביחד, ועוד חברים מהיישוב. כמה אלפי אנשים הצטרפו לניקוי הזה של אומינה, שמתרחש פעם בחצי שנה. החל מהשגרה הזוגית ודרך הידיעה שכולנו בזה ביחד מחזקת מאד. 

השאלה שחזרה כמה פעמים בקבוצה ושעשעה אותי היתה “ככה מרגיש רעב?”. מדהים, שאנחנו כל הזמן מפטמים את עצמינו, ולא מכירים בכלל את התחושה הכל כך הגיונית הזו של רעב. דמיינו מצב בו אתם לא עייפים, אבל כל הזמן ישנים. לא טוב.

אלו ההרגלים שאני רוצה (וחושבת שאני יכולה) לשמר:

  • להכין תפריט מראש, מצרכים שיהיו זמינים בבית
  • להמשיך לאכול בשעות קבועות
  • לשתות המון. מים וחליטות (עכשיו חזק אצלי תה קר)
  • לאכול מנות קטנות: לא להביא סירים לשולחן אלא צלחת עם כמות מוגדרת.
  • לאכול לאט מספיק כדי לשים לב מתי אני שבעה. מדהים כמה מעט אוכל יכול להשביע
  • לאכול ארוחות קבועות רק ליד השולחן
  • להכין קנקן תה שיהיה מוכן וזמין תמיד, כשמתחשק משהו באוטומט
  • להחליף את הקפה של הבוקר במשקה חם אחר, באותו הספל
  • להוריד כמויות של פחמימות ריקות, קפאין, אלכוהול

הרגלים, הרגלי אכילה ומתנה מאומינה

הנסיון הזה היה עבורי פוקח עיניים ממש. האפשרות להתנסות בהרגלים חדשים הבהיר לי עד כמה זה אפשרי, ונתן לי תקווה לנסות לעשות זאת גם בתחומים אחרים בחיים שלי, בהם ברור לי שמסגרת תעזור לי להתקדם ולהגיע למטרות.
כמעט שלושה שבועות אחרי אני עדיין באותו המשקל (דיאטה ממש לא היתה מטרת הניקוי הזה, אבל ירדתי כ- 4 קילו, את כל הבטן שצברתי ברביצה בכפר), אוכלת בריא יותר, מסודר יותר ומודעת הרבה יותר לאי-הנעימות בבטן כשאני אוכלת דברים פחות בריאים (מטוגן, אלכוהול).

את הפוסט הזה כתבתי מתוך רצון לשתף וגם לפרגן לאומינה, ואז שלחתי לה אותו. היא שמחה בו מאד, ושמחה להציע לקהל הקוראות והקוראים שלי 15% הנחה על ערכת הניקוי שלה. בחרתי את הקוד “רונינה” שזה רונית עם אומינה, ושם חיבה פרטי ואהוב שלי. כתבו אותו באנגלית: RONINA

אפרופו הבית שלי

הבלוג הזה הוא הבית החדש למחשבות שלי, לפחות לכל מה שקשור ל #נעיםמאוד.

כבר עלו לכאן כמה פוסטים שקשורים לתקשורת עם לקוחות וגם להרגלים. הרגלי כתיבה.

תודה שבאתן ובאתם לבקר אותי פה, אתם מוזמנים לכתוב על הקירות 😉 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. Avatar

    היי רונית יקרה אחת! איזה פוסט מעניין!
    גמני מתפעלת מאותה התמדה מופתית שלך! ומקבלת ממך המון השראה. את כן מתמידה, גם לכתוב פוסטים בבלוג, ולשוב ולהעמיק בנושאים בריווח הגיוני זו התמדה. גם הסרטונים באתר, גם הדרך הגורפת בה את פונה אלינו מכל הכיוונים בפייסבוק, בסטורי, וגם הניקוי! מה זה אם לא התמדה גורפת?
    אציין גם ששומעת את קולך מתוך המילים מה שעוזר לי אשכרה להבין הכל יותר טוב…
    ואוסיף שסיגלתי לעצמי לפני זמן מה לשאול את עצמי בכלמיני מצבים שונים: מה אישה שאוהבת את עצמה היתה אומרת או עושה עכשיו? ומודה בהכנעה שאחריה באה לפעמים השאלה: איך רונית היתה פותרת או חושבת על הרעיון הזה?.. ממש כדוגמא לצורה בה רצוי שדברים ייעשו בדרך טובה, נכונה, חיובית ואוהבת בעולם הזה. אז שוב תודה ותודה❤️ איילת

    1. Avatar

      וואו. תודה איילת, יש מצב שאת צודקת ואני לא רואה את זה ככה. התמדה גורפת. או תנועה מתמדת. שניהם חשובים.
      שמחה שבאת לבקר והשארת סימן!

  2. Avatar

    את כותבת נפלא. זה תחום העיסוק שלי והסתקרנתי לקרוא על התהליך שעברת. הספר שציטטת נשמע לי קריאת חובה עבורי. אהבתי את תשומת הלב שנתת להרגלים החדשים שבחרת לאמץ לחייך. תודה על השיתוף.

    1. Avatar

      תודה רבה יערה! אולי יחד נביא לפרסום המחודש של הספר הנהדר הזה. שווה לבדוק עם ההוצאה. הוא באמת כתוב נהדר וחובה

  3. Avatar

    כמה עניין ותובנות גרם לי הפוסט הזה,
    וכמה הסרת בי את הפחד לעבור תהליך שכזה, (מחכה להזדמנות הראשונה וארשם….)
    הפחד הגדול כמו שהסברת ,הוא לא הרעב,אלא ההתעסקות באוכל, תמיד חששתי, מה? נוזלים בעיקר ישביעו את רעבוני?? ואם לא יהיה טעים? ואיך אוכל לעמוד בזה 10 ימים? הפגת בי הרבה חששות.
    תודה יקירה.

    1. Avatar

      תודה מירי. וגם אם לא תעמדי בזה – את לא חייבת כלום לאף אחד. זה רק מול עצמך ומה שעושה לך טוב.
      כמו שאמרתי לעצמי בהתחלה: לא יהיה טוב – לא אמשיך. לא בכוח הרי זה משהו שאני בחרתי לעשות ואני יכולה לבחור להפסיק. חשוב להיות מודעות לחופש הבחירה ולרצון החופשי שיש לנו תמיד. בהצלחה מירי יקרה

  4. Avatar

    מעורר השראה! ומשרה עירנות! אבל ישר עוברת בראש ליום שאחרי…בבית עם ילדים בין גילאי 6-17, שאמנם גאווה גדולה שנהנים לאכול קדירת עדשים, אבל, בואי. צמחונות וטבעונות לא נתפשה פה, ויש אף, רחמנא ליצלן, סוג של פודיות יצירתית בהווי המשפחתי. איך שמחת הארוחה המשפחתית, הרפתקנות טעמים, והביחד נשמרים? כשאתה מדוד ולחוד וraw food?…. ובלי קשר, תודה על תוכן אינטיליגנטי, רלוונטי, פותח, מרים, שתמיד ארוז ברהיטות ובחיוך (-;

    1. Avatar

      כן, אצלנו יש צמחוני שהיה פעם טבעוני, ובעלי חצימחוני כך שזה יותר קל. אבל מאז עשיתי את הניקוי אכלתי בשר ודגים גם. אני לא אוכלת הרבה בשר בכל מקרה אבל כרגע לא מגבילה את עצמי בכלום (מלבד כשר, אוכלים בבית כשר ובחוץ מה שבא לי) ולכן זה לא מונע ממך לנסות את זה למשך עשרה ימים. אומינה ממליצה על הניקוי הזה פעם בחצי שנה. זה נראה לי הגיוני וחשוב מאד. אפשר לעשות עם זה אחר כך מה שרוצות.

    2. Avatar

      ותודה על כל המחמאות דליה! מוזמנת לשוטט פה עוד, יש עוד כמה פוסטים חדשים דנדשים מגניבים

  5. Avatar

    פוסט מעולה! ואני לגמרי מצטרפת בניקוי הבא. שמעתי השבוע הרצאה של אומינה על סופר פוד ושייקים ואני לגמרי הולכת להתחיל להכין, וגם מחפשת את הספר שהמלצת:)

    1. Avatar

      איזה כיף. בהצלחה בניקוי ובספר גם. אין את זה אלא ב חנויות ספרים יד שניה לדעתי

  6. Avatar

    הי רונית,
    כיף לבן זוגך שהצליח לרתום אותך למהלך/ניסוי הזה. לפני שנה וחצי בערך אני עשיתי שינוי תזונתי משמעותי (שהרבה ממנו דומה לעקרונות של הניקוי הזה) והתוצאות היו מדהימות. אבל אני לבד במהלך הזה, והבדידות (הבישולית בעיקר) מאוד מאוד מקשה לשמור על זה. בניגוד אלייך, בתקופות של הקפדה אני כן מוצאת את עצמי מתעסקת בזה ובמטבח הרבה יותר מהרגיל וזה מתיש ומקשה מאוד. אבל הגוף מאותת כל פעם מחדש שההרגלים והתזונה הישנים לא באמת טובים לו. בקיצור, זה הרבה יותר כיף וקל ביחד 😁.

    1. Avatar

      ואת לא מצליחה לרתום את בן הזוג שלך לזה? הוא לא רואה את ההשפעה החיובית של זה עלייך?
      שלא תביני לא נכון, דני ממש לא שכנע אותי או לחץ עלי. הוא פשוט שאל אותי אם אני מצטרפת אליו והציע בעדינות. מה שיפה בניקוי הזה, בשונה מאורח חיים שלם, זה שזה מתחיל בתקופה מוגדרת של עשרה ימים. יש לזה התחלה וסוף ברורים – זה מאד מקל. אחרי העשרה ימים האלו כל אחד חופשי להחליט כיצד הוא רוצה להמשיך בחייו. מבינה לגמרי את הקושי לעשות את זה לבד. ההצלחה שלנו בזה עכשיו לחלוטין תלויה אחת בשני. בהצלחה!

  7. Avatar

    דש ממורית

    1. Avatar

      תודה! ד”ש בחזרה ♥

  8. Avatar

    רונית…את כותבת נפלא אמיתי קל להתחבר את סוחפת ברצון לחוות גם בדרכך הביתית נותנת תחושת שייכות.את מודל לראש בריא בגוף בריא

    1. Avatar

      תודה יעל! זו באמת היתה חוויה סוחפת. אני שמחה שרצתי מהר לכתוב ולא חיכיתי, כי מתברר שזה נשמר בכתיבה. את מוזמנת לשוטט בבלוג (בצד יש עוד פוסטים שכתבתי שקשורים יותר למה שאני עושה – עסקים קטנים) ולהתרשם! נתראה בבלוג

  9. Avatar

    רוניתי דבר ראשון, מברוק על הבית החדש! שנית, ממש עשית לי חשק, שולחת לאבנר שיקרא ויקבל חשק גם :).
    אני מכירה מקרוב את התחושות שתיארת ואחד הדברים שהכי קסמו לי היא המסגרת שעושה שקט בראש. גם ללא צום, לתכנן שבוע מראש וליצור מסגרת.
    חוץ מזה, רשמתי לי את שם הספר עליו כתבת, מסקרן…

    1. Avatar

      תודה ליאתי! יש פה עוד המון פוסטים מעניינים, מתוכם אחד חדש. אני אקדם אותם בהדרגה. כיף שבאת ואני מקווה שתמצאי את הספר. מישהי כתבה לי באינסטה שמצאה אותו אחרי חיפוש ארוך בחנות ספרים משומשים

  10. Avatar

    את כל כך משכנעת. נרשמתי ואני כבר מראש מודה לך על זה 🙂

    1. Avatar

      תודה מעין! מקווה מאד שיהיה לך טוב כמו שהיה לי

  11. Avatar

    אני יכולה להבין את תחושותייך בנוגע לזום (לקח לי זמן לקפוץ למים האלה) אבל, שיעור פלדנקרייז קבוצתי הוא כמו לעשות שיעור תוך האזנה לאודיו. המורה לא מדגימה. ואף אחד לא רואה את המשתתפים האחרים במהלך השיעור, אז מהרבה בחינות זה כמו רדיו. וכן – יש גם שיעורים אישיים, במגע, נפלאים. זכית.

  12. Avatar

    אם תרצי לחוות שוב בגוף (כידוע הגוף זוכר) שיעור פלדנקרייז, אני מזמינה אותך להשתתף בשיעור שאני מעבירה בזום, כאורחת שלי כמובן 🙂

    1. Avatar

      תודה רבה על ההזמנה! הזום עושה לי רע בגוף. אבל זה בהחלט מעניין לעשות שוב שיעור. בזמנו, אגב, לא עשיתי שיעורים אלא טיפולים אישיים. למדתי לשבת, לקום. כאלה 🙂

  13. Avatar

    רונית, אני קוראת קבועה שלך (בחמש שנים האחרונות) ולראשונה מגיבה (היו הרבה יותר פעמים שרציתי)
    איזה מרגש זה היה מבחינתי לקרוא שתרגלת פלדנקרייז עוד בשנות השמונים.
    אני מורה לפלדנקרייז ויודעת על עצמי שזו שיטת תרגול מיוחדת וחבל שאין לה מספיק הדהוד בקרב הציבור הישראלי. אולי זה הדימוי המוטעה והחסר שיש לשיטה.
    בכל מקרה, תמיד אני מוצאת בפוסטים שלך ובטורים שלך מהעקרונות של המודעות דרך תנועה (שזה פלדנקרייז)
    איך הגישה הזו של שכלול המודעות מביאה גם לשכלול בתחומי חיים אחרים. מוצאת את עצמי חוזרת על התובנות הללו דרך התנועה גם לתוך החיים: מול הילדים, בן הזוג והעסק שלי.
    תודה לך על הפוסט היפה והחכם
    נטע

    1. Avatar

      נטע ריגשת אותי מאד!
      קודם כל שהגבת אחרי שנים ושהצלחתי להוציא אותך אל קידמת הבמה.
      שנית, שאת מוצאת את ההקשר הזה. לא חשבתי על זה, אבל ברור לי שהחשיפה לשיטה הזו ולספר הזה בגיל כל כך צעיר עיצבו את איך שאני תופסת דברים. לגמרי מודעות דרך תנועה. עשיתי מאז גם אלכסנדר וגם טיפול בשיטת גרינברג ובכלל הגוף מסקרן אותי שנים. בגלגול אחר הייתי מן הסתם מורה ליוגה או מטפלת בפלדנקרייז או משהו כזה. שמחה את פה ותודה על השיתוף והתגובה.

  14. Avatar

    מאוד מעניין. גם אני מרגישה כמוך (לפחות לפני שעשית את הניקוי) שאין לי הרבה סבלנות לאובר רוחניקיות והסברים וכו וכו אבל נשמע שזה ממש עבד ובהחלט שווה לנסות.. תודה!

    1. Avatar

      לגמרי עובד, והרוחניות מגיעה בצורות שונות, אגב

  15. Avatar

    היי רונית
    תודה על המחשבות. בעצמי עברתי ניקוי מסוכרים ופחמימות בערך באותו זמן (לא דרך אומינה) ואני שותפה להרגשה ולתחושות שלך, הרגשתי שעברתי ניקוי מחשבתי.

    תודה
    עדי

    1. Avatar

      כן, אני מתחילה להבין שזה מקור כל הרע. עצוב ומשמח בו זמנית. תודה עדי!

  16. Avatar

    הייתי פה :), כתיבה מצויינת, תודה על השיתוף.

    1. Avatar

      תודה רבה חגית! ותודה שהשארת סימן שהיית פה 🙂

  17. Avatar

    את נעימה מאוד…
    הייתי בשתי הרצאות שלך ועוקבת אחרייך
    את מעבירה מסר ברור וחד וכל כך אנושי ונעים לעיכול אפרופו ניקוי… ( לא השתתפתי בסדנאות של אומינה אבל שלחה בנדיבות חוברות ניקוי ומתכונים). תמשיכי להשפיע טוב על כולנו זה יחזור אלייך ביג טיים.

    1. Avatar

      תודה רבה מלי! בזמן האחרון יש לי המון דברים לשתף ואני מייצרת לי את הבמות הנכונות לעשות את זה מעליהן. עוד ניפגש 😉

  18. Avatar

    גם אבא שלך היה פה. גאה בך ושמח בחלקך ובחלקו. חיבוק גדול ובהצלחה.

    1. Avatar

      תודה אבוש ♥

  19. Avatar

    מרתק כל דבר שאת נוגעת בו, מעניינים רשמייך ואני אסירת תודה עליהם.
    ‘הבית החדש לבלוג שלי’ זה אומר שעברת אליו עם כל ה’נכסים’ הקיימים שלך?
    רק אגיד ש… מה עשיתי.נו שזכיתי.נו בכל הטוב הזה שלך!?! חחחח

    1. Avatar

      תודה עפרה. הבית החדש זה אומר שהתכנים שלי יעלו עכשיו (בינתיים, בכל מקרה) לאתר הזה, אלא אם אחליט אחרת. בטח התכנים שנוגעים לנעיםמאוד וכדומה. ותודה על התגובה המשמחת 🙂

  20. Avatar

    כל הכבוד על הכניסה לתהליך, ההתמדה והיעדים שהצבת לעצמך לשימור ושינוי. משמעת עצמית היא אחד הדברים הכי חשובים בתהליכים כאלה ובהחלט נראה שיש לך כזו. בהצלחה בבלוג. ממשיכה לעקוב אחרייך בהנאה.

    1. Avatar

      תודה רבה שלי! זה מצחיק, כי הייתי חושבת שאין לי משמעת עצמית בשיט. ראיתי את הבן שלי יושב כל החודש ולומד לבגרות במתימטיקה ותהיתי: מאיפה יש לו את זה. אני באמת חושבת שזה מאבא שלו, אבל וואלה, אולי גם לי יש. שמחה שאת פה. יש עוד דברים שווים ממש בבלוג, מוזמנת לשוטט ואני כמובן אעדכן

  21. Avatar

    רונית יא נהדרת. תתחדשי על האתר וכרגיל כיף לקרוא אותך. תודה!

    1. Avatar

      תודה רבה רעות! נעים לקרוא תגובות מקוראות מסורות

  22. Avatar

    נשיקות מסמדר, פריז. תוהה כמה משמעת עצמית צריך בשביל להתמיד בתהליך ולא להישבר

    1. Avatar

      סמדר! נשיקות חזרה
      זה מה שהפתיע אותי – שגיליתי שלא נדרשה לי ממש משמעת. כלומר במקום לחשוב מה *לא* אכלתי, נהניתי מסדר היום הקבוע. וכאמור, היות שאת התחושות הנהדרות הרגשתי אחרי ימים ספורים, היה לי כיף להמשיך. למעשה בימים אלה אנחנו “משלמים” על כל חריגה ממאכלים טובים ומרגישים ממש בגוף את המחיר של אוכל מטוגן, או כבד מידי. ולכן משתלם לגמרי להיצמד למסגרת הזו, בעיני. בהצלחה!

    2. Avatar

      לא פחות רומנטי– נשיקות מבית לחם הגלילית (בצפון🤭) רונית, איך שאני נהנית לקרוא את דבריך,
      עשית לי חשק על הניקוי הזה 😘

      1. Avatar

        תודה רבה ליאור מבית לחם הגלילית! איזה מקום נהדר. בהחלט מציעה לנסות, כמו שאני בעד לנסות כל דבר שמסקרן אותנו. חשוב להיות מודעות לחופש שיש לנו לבחור, ולנצל אותו 🙂

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

המגירה הפתוחה רונית כפיר בלוג

המגירה הפתוחה

ליצור תוכן זה כמו לכתוב למגירה. לפרסם אותו זה כמו לכתוב למגירה פתוחה: הגישה אליה מותרת לכל מי שרוצה. איך להתגבר על הפחד ולמלא את

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

המגירה הפתוחה רונית כפיר בלוג

המגירה הפתוחה

ליצור תוכן זה כמו לכתוב למגירה. לפרסם אותו זה כמו לכתוב למגירה פתוחה: הגישה אליה מותרת לכל מי שרוצה. איך להתגבר על הפחד ולמלא את

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי:

סגירת תפריט
post-1330
×
×

עגלת קניות

מבצע
קורונה

10% הנחה
על כל ההרצאות הדיגיטליות
עד שנחזור לנורמליות

*למעט חבילת הרצאות במחיר מוזל